ארכיון מרץ 2026

גשר הצבים נחל אלכסנדר – התרעננות ב"שאגת הארי".

כמו בכל ימי השישי בשלב הזה של מלחמת חרבות ברזל או בשם הידוע "שאגת הארי" שבו ישראל ואיראן מתכתשות להן יצאו לטבע להתרעננות. כבר בשלב ההתארגנות ליציאה הסתבר שחלק מהדרך ליעד שלנו מצוי בהתרעה לפני ירי טילים מאיראן אז שיננו את מסלול הנסיעה על מנת להימנע מנהיגה באזור מוכה טילים. כשהגענו ליעד,גשר הצבים שבנחל אלכסנדר,הסתבר שגם הבית שלנו נתון להתקפת טילים מאיראן כשהדי הנפץ מלווים אותנו בגשר הצבים ללא התרעה או אזעקה.

בימים כתיקונם גשר הצבים הוא אתר ביקור שכיח מאוד והומה אדם,אך אלה לא ימים כתיקונם ובמקום היו מעט מאוד אנשים שכנראה,כמונו,הגיעו לשם התרעננות בין מטח טילים אחד לשני.

גשר הצבים הוא אתר צפייה בצבי הביצות ובצב הרך,שניהם פוקדים את חופי נחל אלכסנדר בתקופת האביב כלומר בחודשים אפריל עד יוני,אבל,ככל הנראה,אף אחד לא אמר לצבים בנחל אלכסנדר שאפריל יגיע רק בעוד כשבועיים וכמה פריטים מהם הציגו עצמם בנינוחות מרשימה בקרבת גדות הנחל למרגלות הגשר שנקרא על שמם.

את פנינו קידמה,הראשונה,יאורית הנילוס שעסקה בבליסת ירק בגדות הנחל. יאורית הנילוס היא עוף פולש, במקור היא חיה על גדות נחלים ונהרות באפריקה וניזונה מצמחי הגדה. בתחילת שנות ה -20 של המאה הקודמת הובאו כמה פריטים של יאורית הנילוס לפרק הלאומי ברמת גן. היאורית התבססה בפרק הלאומי של רמת גן ומשם החלה להתפשט למקווי מים ונחלים באזור המרכז של המדינה ואפילו מעבר לאזור הזה.

צב הביצות מבלה את רוב זמנו במים והוא ניזון מצמחייה שגדלה בתוך המים בנחלים. צב הביצות חי במים מתוקים וגם במים מליחים. בגשר הביצות צב הביצות חי כפריט שזהו בית הגידול שלו. נחל אלכסנדר עבר שיקום ורוב המים שבו הם מים מתוקים נקיים,ברם: לנחל אלכסנדר אסטואר רחב ממדים. אסטואר הוא אותו מקום בשפך הנחל שבו מים הים מתערבבים עם מי הנחל המתוקים. האסטואר של נחל אלכסנדר מגיע עד לשישה וחצי קילומטרים משפך הנחל,עד לכביש 4 שבמזרח מעלה הנחל. בשל תכונותיהם הפיזיקליות של מי הים הם שוקעים מטה ומעליהם זורמים מים מתוקים מאגן ההיקוות של נחל אלכסנדר. האסטואר של נחל אלכסנדר מנותר באופן קבוע על ידי המרכז האקדמי רופין והקרן הקיימת לישראל על מנת לוודא שמליחות מי הנחל באסטואר שלו לא חורגת ממה שמאפשר את קיום החי והצומח שנחל אלכסנדר מהווה בית הגידול שלהם. צב הביצות,שיכול לחיות גם במים מליחים,מצליח לקיים את בית הגידול שלו באסטואר של נחל אלכסנדר תודות לפיקוח והניטור של רמת המליחות באסטואר של הנחל שם,כאמור,נצפה על ידינו.

עד לפני כארבעים מליון שנה נחלי אגן המזרחי של הים התיכון,בכלל,ואלה של ארץ ישראל,בפרט,החילו כ 15 מינים שונים של הצב הרך. כל 15 המינים נכחדו מאז ורק מין אחד,הצב הרך המצוי הצליח לשרוד.

בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים זיהום הנחלים בארץ ישראל העמיד את הצב הרך המצוי בסכנת הכחדה מידית. על מנת לשמר את המין הזה הועברו כמה פריטים לשמורת הטבע החולה שם נשמרו כגרעין רבייה. בינתיים,וביתר שאת מתחילת שנות ה 2000,רבים מנחלי ארץ ישראל עברו ניקוי והשבחה של המים,וחלק מגרעין הרבייה של הצב הרך הועבר משמורת החולה לנחלים וביניהם נחל אלכסנדר. מאז אוכלוסיית הצב הרך המצוי בנחלים ישראל,בכלל,ובנחל אלכסנדר החלה להתאושש ועברה ממצב שימור של סכנת הכחדה מידית למצב של:פגיע.

הצב הרך המצוי הוא טורף וניזון מדגים ורכיכות שנמצאים על הקרקע הבוצית של הנחל. כמו צב הביצות גם הצב הרך המצוי של נחל אלכסנדר יכול לקיים את חייו במים מליחים ועל כן מוצא באסטואר של נחל אלכסנדר בית גידול בטוח והאוכלוסייה שלו,בנחלי ישראל בכלל,ובנחל אלכסנדר,בפרט,הולכת ומתאוששת והשבת הצב הרך המצוי לטבע נחשבת,בישראל,להצלחה.

התמנות של אסטואר נחל אלכסנדר,יאורית הנילוס,צב הביצות והצב הרך,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – גשר הצבים נחל אלכסנדר

מנחם.

שאגת הארי,יום שישי היום הארבע עשר.

כבר שנתיים וחצי אנחנו במלחמה בשלל מבצעים עם שמות שונים,בשבועיים האחרונים אנחנו במלחמה מול איראן ולבנון עם שפע של אזעקות וריצה למרחבים מוגנים. ימי שישי בכל שבוע,שבוע נורמלי אם יש כזה,אנחנו יוצאים לסיבוב התרעננות איפה שהוא ברחבי ארץ ישראל היפה והקסומה. מנהג זה,גם בעתות מלחמה עצימה,נשמר ולו לשם מלוי המצברים להמשך הלא ידוע.

בשישי שעבר,זה שהיה היום השביעי ל"שאגת הארי",אחר הצהריים יצאנו להתרעננות בחלק הצפוני של שמורת הטבע חוף גדור בשולי העיר חדרה. התכנון היה יציאה להתרעננות בלבד ולא הצטיידתי במצלמה אף כי נצפו בשמורה תחילת פריחתן של הנוריות הקסומות.

בשישי,הארבע עשר במניין ימי המלחמה/מבצע הזה,חשבנו על יצאה בכל מיני מקומות בארץ אך חוסר היציבות באירועי האזעקה ובשל הצורך להיות,כמה שרק ניתן,קרובים ככל הניתן למקום מוגן החלטנו לצאת לשאיפת אוויר/רענון בחוף חבצלת השרון – אליו הגענו מוקדם בבוקר,הרוונו עינינו במראה הים,הרגוע והשקט,והשמיים הנצבעים בצבעי הבוקר וחזרנו לביתנו – בלי אזעקות והתראות בדרך.

ובעודי ספון בבית חופשי לעיסוקי הטלפון מתריע על אזעקה ההולכת וקרבה ובפתח הממ"ד ההתראה הפכה למציאות. לאחר השחרור על מפתן ביתי הסתובב לו חרק כשהוא נהנה מצוף של צמח החרצית שצומח בפתח הבית ומקבל את פני כל בוקר כשעליו מושפלים ואחר הצהריים,כשאני חוזר,כשעליו פרוסים לרווחה נהנים מזיו השמש. מניה וביה שלפתי מצלמה וערכתי לחרק בוק צילום כשהוא,החרק,משתף פעולה וממשיך בעיסוקו בהתעלמות ממני.

התמונות מחוף חבצלת ושל החרק על צמח החרצית – הן כאן לפניכם:

לגלריית התמונות – חוף חבצלת וחרק על החרצית בפתח בייתי.

בברכת ימים שקטים ובטוחים.

מנחם.

נגב גשום – אירוס הנגב וצבעוני הנגב.

המידע על כך שאירוס הנגב וגם צבעוני הנגב,פורחים גרם לנו לשנות מסלול ולהדרים אל הנגב כדי לבקר את אתרי הפריחה של שני הצמחים קסומי המראה האלה.

החורף בישראל מתנהג באופן בלתי צפוי. כבר בכביש 232,בעודנו מצפינים אל אתרי הפריחה,החל לרדת גשם שפה ושם התגבר לו ופה ושם התמעט. כשהגענו לגשר צאלים זרימת המים בו עוררה חשש שהכסופה לא תצליח לצלוח אותו. טנדר מגודל ומגושם צץ לו מאחורינו ואחרי שחצה את הזרימה של נחל צאלים ולמראה עומק המים לפי גלגליו האצנו בכסופה לחצות את הזרם ולהמשיך בדרכינו. ענני הגשם עשו דרכם במגמה צפונית אך הגשם עדיין טפטף.

מסיבה לא ברורה כשהגברת החסודה המקריאה את הוראות הדרך בוויז הודיעה שהגענו ליעד,ביעד שהגענו אליו לא היה כל זכר לפריחה של אירוס הנגב, הראשון בתוכנית הביקור שלנו. מאחר ולפי המפות המיקום קרוב לנו עשינו סיבוב עד שנמצא אתר הפריחה של אירוס הנגב.

בעודנו מתארגנים ביציאה מהכסופה,וכאילו במטה של קסם פסק הגשם. פסק ולא חזר כל עוד היינו בשמורת אירוס הנגב. באתר מרבדי פריחה של האירוס קסום המראה הזה ובילינו שעה ארוכה במחיצתו הרוונו את העין וגם את עין העדשה.

שמורת אירוס הנגב נמצאת בשולי כביש 222 בערך בקילומטר ה 164 זו איננה שמורה מוכרזת והאירוס סובל מקטיף בכלל ומהשבעת קיבתם של דורבני האזור שחושבים שהצמח הקסום הזה הוא לא פחות,ממעדן. אם גם אתכם הוויז עוצר לא בדיוק בשמורת האירוס,סעו לכיוון כללי מערב,לאט ובזהירות,וחפשו את מגרש החנייה של שמורת אירוס הנגב,החנייה סלולה בתשפוכת בגון לבן מאוד בולט והאירוסים נמצאים בכיוון כללי מזרחית לחנייה הלבנה.

בסמוך לצומת חלוקים,צומת מפגש הכבישים 40 עם 202,על גבעה הצופה אל עבר שדה צין,ובתוכו קיבוץ שדה בוקר. המצפור הוא על שמו של חגי אבריאל ז"ל ממקימי קיבוץ שדה בוקר וראש המועצה האזורית רמת הנגב בין השנים 1964 1969.

בסביבת המצפור בין האבנים והסלעים מבצבצים להם צמחי צבעוני המדבר כשהצמח מסגל עצמו לתנאי המדבר שבו הוא פורח.

לאחר שזיפת העין בקיסמו הייחודי של צבעוני המדבר שבנו לכסופה במטרה לבקר את אירוס ירוחם,אלא שהגשם חשב קצת אחרת והשילוב של גשם ובוץ דביק וטובעני באתר הגידול של אירוס ירוחם "הבריחו" אותנו חזרה לכסופה החמימה ומשם חזרה הביתה.

והתמונות של אירוס הנגב ושל צבעוני המדבר,הן כאן לפניכם:

לגלריית התמונות – אירוס הנגב.

לגלריית התמונות – צבעוני הנגב.

מנחם