גשר הצבים נחל אלכסנדר – התרעננות ב"שאגת הארי".
כמו בכל ימי השישי בשלב הזה של מלחמת חרבות ברזל או בשם הידוע "שאגת הארי" שבו ישראל ואיראן מתכתשות להן יצאו לטבע להתרעננות. כבר בשלב ההתארגנות ליציאה הסתבר שחלק מהדרך ליעד שלנו מצוי בהתרעה לפני ירי טילים מאיראן אז שיננו את מסלול הנסיעה על מנת להימנע מנהיגה באזור מוכה טילים. כשהגענו ליעד,גשר הצבים שבנחל אלכסנדר,הסתבר שגם הבית שלנו נתון להתקפת טילים מאיראן כשהדי הנפץ מלווים אותנו בגשר הצבים ללא התרעה או אזעקה.
בימים כתיקונם גשר הצבים הוא אתר ביקור שכיח מאוד והומה אדם,אך אלה לא ימים כתיקונם ובמקום היו מעט מאוד אנשים שכנראה,כמונו,הגיעו לשם התרעננות בין מטח טילים אחד לשני.
גשר הצבים הוא אתר צפייה בצבי הביצות ובצב הרך,שניהם פוקדים את חופי נחל אלכסנדר בתקופת האביב כלומר בחודשים אפריל עד יוני,אבל,ככל הנראה,אף אחד לא אמר לצבים בנחל אלכסנדר שאפריל יגיע רק בעוד כשבועיים וכמה פריטים מהם הציגו עצמם בנינוחות מרשימה בקרבת גדות הנחל למרגלות הגשר שנקרא על שמם.
את פנינו קידמה,הראשונה,יאורית הנילוס שעסקה בבליסת ירק בגדות הנחל. יאורית הנילוס היא עוף פולש, במקור היא חיה על גדות נחלים ונהרות באפריקה וניזונה מצמחי הגדה. בתחילת שנות ה -20 של המאה הקודמת הובאו כמה פריטים של יאורית הנילוס לפרק הלאומי ברמת גן. היאורית התבססה בפרק הלאומי של רמת גן ומשם החלה להתפשט למקווי מים ונחלים באזור המרכז של המדינה ואפילו מעבר לאזור הזה.
צב הביצות מבלה את רוב זמנו במים והוא ניזון מצמחייה שגדלה בתוך המים בנחלים. צב הביצות חי במים מתוקים וגם במים מליחים. בגשר הביצות צב הביצות חי כפריט שזהו בית הגידול שלו. נחל אלכסנדר עבר שיקום ורוב המים שבו הם מים מתוקים נקיים,ברם: לנחל אלכסנדר אסטואר רחב ממדים. אסטואר הוא אותו מקום בשפך הנחל שבו מים הים מתערבבים עם מי הנחל המתוקים. האסטואר של נחל אלכסנדר מגיע עד לשישה וחצי קילומטרים משפך הנחל,עד לכביש 4 שבמזרח מעלה הנחל. בשל תכונותיהם הפיזיקליות של מי הים הם שוקעים מטה ומעליהם זורמים מים מתוקים מאגן ההיקוות של נחל אלכסנדר. האסטואר של נחל אלכסנדר מנותר באופן קבוע על ידי המרכז האקדמי רופין והקרן הקיימת לישראל על מנת לוודא שמליחות מי הנחל באסטואר שלו לא חורגת ממה שמאפשר את קיום החי והצומח שנחל אלכסנדר מהווה בית הגידול שלהם. צב הביצות,שיכול לחיות גם במים מליחים,מצליח לקיים את בית הגידול שלו באסטואר של נחל אלכסנדר תודות לפיקוח והניטור של רמת המליחות באסטואר של הנחל שם,כאמור,נצפה על ידינו.
עד לפני כארבעים מליון שנה נחלי אגן המזרחי של הים התיכון,בכלל,ואלה של ארץ ישראל,בפרט,החילו כ 15 מינים שונים של הצב הרך. כל 15 המינים נכחדו מאז ורק מין אחד,הצב הרך המצוי הצליח לשרוד.
בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים זיהום הנחלים בארץ ישראל העמיד את הצב הרך המצוי בסכנת הכחדה מידית. על מנת לשמר את המין הזה הועברו כמה פריטים לשמורת הטבע החולה שם נשמרו כגרעין רבייה. בינתיים,וביתר שאת מתחילת שנות ה 2000,רבים מנחלי ארץ ישראל עברו ניקוי והשבחה של המים,וחלק מגרעין הרבייה של הצב הרך הועבר משמורת החולה לנחלים וביניהם נחל אלכסנדר. מאז אוכלוסיית הצב הרך המצוי בנחלים ישראל,בכלל,ובנחל אלכסנדר החלה להתאושש ועברה ממצב שימור של סכנת הכחדה מידית למצב של:פגיע.
הצב הרך המצוי הוא טורף וניזון מדגים ורכיכות שנמצאים על הקרקע הבוצית של הנחל. כמו צב הביצות גם הצב הרך המצוי של נחל אלכסנדר יכול לקיים את חייו במים מליחים ועל כן מוצא באסטואר של נחל אלכסנדר בית גידול בטוח והאוכלוסייה שלו,בנחלי ישראל בכלל,ובנחל אלכסנדר,בפרט,הולכת ומתאוששת והשבת הצב הרך המצוי לטבע נחשבת,בישראל,להצלחה.
התמנות של אסטואר נחל אלכסנדר,יאורית הנילוס,צב הביצות והצב הרך,הן כאן לפניכם:
לגלרית התמונות – גשר הצבים נחל אלכסנדר
מנחם.
