ב 1922 מחליטים פרנסי העיר העברית הראשונה,תל אביב,להרחיב את גבולותיה דרומה ולבנות שכונה של בתי מלאכה ומגורים. לשכונה החדשה קראו גבעת הרצל והיא ממוקמת בין פלורנטין בצפונה,שכונת נווה עופר בדרומה,שכונת שפירא במזרח ויפו במערב.בשכונה עוברים כביש דרך קיבוץ גלויות ודרך בן צבי.
בעת הקמת השכונה סופחו אליה שתי שכונות קטנות של תל כביר היפואית. הסיפוח הוא תולדה של הסכמים בין מקימי השכונה,פרנסי העיר תל אביב,לבין שייחים מכובדים מתל כביר היפואית. הסיפוח,אומנם,בוצע אך פעולות איבה פשו בשכונה עד ל 1948 שנת הקמת המדינה. במאי 1948 חיל האוויר המצרי ערך שלוש גיחות הפצצה על העיר העברית הראשונה,באחת מהן הוטלו פצצות על שכונת גבעת זאב ובהפצצה נהרגו חמישה מתושבי השכונה.
כיום שכונת שפירא מכילה מבני תעשיה,רובם מהמאות הקודמות,משובצים במבני תעשייה שחלקם הפכו למבני מגורים,מספר מבני מגורים שנבנו במהלך השנים בשכונה וכן כמה מבנים חדשים שנבנו ממש בשנים האחרונות. הייעוד המקורי של השכונה,קרי שכונה של בתי מלאכה משובצת במקומות מגורים,נשמרת עד היום.
קירות מבני בתי המלאכה של שכונת גבעת הרצל משובצים בגרפיטי שמתעדכנים ומשתנים מפעם לפעם.
ביום שישי האחרון,לעת ערב ביקרנו בשכונת גבעת הרצל והשבענו את עינינו,ואת עין העדשה,במגוון הגרפיטי המעטרים את קירות בתי המלאכה שבשכונה,והתמונות הן כאן לפניכם.
בתים מבפנים הוא פרויקט של עיריית תל אביב ובו,מדי פעם בפעם,מוזמנים אנשים לבתים מיוחדים שפזורים על פני העיר,כמו גם מבנים ארכיטקטוניים שונים. כל הסיורים נעשים בסוף השבוע ומלווים בהדרכה על ידי מדריכים הנוגעים בדבר.
במסגרת בתים מבפנים,ביום שישי האחרון,תכננו לבקר הסיור המודרך על גשר איינשטיין ובבנין הננוטכנולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. את הזמנים לפני ובין הסיור באתרים המצוינים ניצלנו לסיור רגלי בסביבתם,קרי:באזור גשר איינשטיין ובקמפוס של אוניברסיטת תל אביב.
מאגר הנפט חוף הכלבים הצפוני תל ברוך.
לאחר שהגענו לגשר איינשטיין,וגם מצאנו חנייה,הצפנו ברחוב לוי אשכול וממנו,דרך גם משחקים,פנינו מערבה אל עבר חוף הכלבים הצפוני תל ברוך. זה חוף ים שבו מאפשרת העירייה לבעלי הכלבים לשחרר אותם ולאפשר להם,לכלבים בלבד,לרחוץ במי הים. החוף מצויד כל האמצעים לשטיפת הכלבים לאחר שרחצו בים ואין בו שירותי הצלה לבעלי הכלבים.
הדרך לחוף מסומנת לבני אדם ושביל רוכבי אופניים צמודים זה לזה. קצת לפני המפגש בין הדרך לחוף הים,מצפון לדרך,מבצבצים להם שני מכלים עשויים מתכת מחופים בחומת אבן ומכוסים בגג מפח. סקרנותי התעוררה וחיש קל מצאתי פירצה בגדר שדרכה הגעתי לחוות מכלי הנפט. לא מצאתי תיעוד כלשהו לגבי חוות מכלי הנפט הזו אבל קירבתה לשדה דוב,לשעבר,מביאה להנחה סבירה:מדובר בחוות מכלי נפט שהכילו דלק למטוסים אי שם בעבר הרחוק,זמן שבו שימש שדב דוב כשדה תעופה ולאור צורתה הארכיטקטונית של המכלים והסובב אותם אני משער שידם של הבריטים הייתה בבניית מאגר הנפט הזה.
על אף שהמקום מסוגר ונטוש אי מי מזה ביקרו לפני בו ועיטרו את קירות המבנים שבו בגרפיטי שובה עין שביחד עם שרידי המבנים הנטושים במקום היוו אתר מרתק לבקר בו,להשביע את העין וגם את עין העדשה.
התמונות שנלקחו במאגר הנפט כמו גם תמונות הגרפיטי שבו,הן כאן לפניכם:
מעט דרומית לחוף תל ברוך,חוף מוכרז לרחצה,מפעילה עיריית תל אביב חוף רחצה,נפרד,להולכים על ארבע. בחוף אין שירותי הצלה והוא מיועד לבעלי כלבים שיכולים להגיע לחוף,לשחרר את הכלבים שלהם ולאפשר,לכלבים,לרחוץ במי הים. ביציאה מהחוף התקינה העירייה אמצעי רחצה לשטוף את גופם של ההולכים על ארבע ממי הים ומהחול הים שנדבק להם בכלל ולפרוותם בפרט ולהלך משם נקיים לביתם. בזמן שהיינו שם,חוץ מכלב או שניים שרחצו בים,כברו שם כמה חותרי קיאקים שיחד עם גלי הים היוו אטרקציה לעין ולעדשת המצלמה.
רחוב אלברט איינשטיין מתחיל בשער המערבי של קמפוס אוניברסיטת תל אביב וממשיך מערבה ומסתיים בכיכר לא רחוק מגשר איינשטיין. בקרבת הגשר מתבצעות עבודות של הקו הירוק של הרכבת הקלה,עבודות הכוללת תחנת רכב בקרבת הגשר. בעתיד,עם סיום עבודות על הקו הירוק,ימשיך רחוב איינשטיין מערבה עד לחוף הים,ובעתיד המאוד רחוק מיועד רחוב איינשטיין להמשיך עוד מערבה,לחצות את הים על פני גשר ולהסתיים בשדה תעופה שיוקם על אי מלאכותי מערבה משם.
בצידו הצפוני של רחוב איינשטיין מפעילה עיריית תל אביב מספר מרכזי חינוך לגיל הרך,בתי ספר יסודיים ומועדונים שונים.מתחת לגשר,בבניין מספר 7,מתקיים מרכז עסקים וקניות. מנגד:באזור זה רחוב איינשטיין שקוע בין הבניינים שבו והעירייה ראתה צורך להפריד מפלסית בין הולכי הרגל שרוצים לחצות את רחוב איינשטיין לבין כלי הרכב הנעים בו.
לביצוע הגישור על פני רחוב איינשטיין פרסמה עיריית תל אביב תחרות שבה יציעו משרדי אדריכלות רעיונות לבניית הגישור על פני הרחוב. במסגרת התחרות הזו קיבלה העיריה כמה וכמה הצעות רובן מבוססות על תפיסת עולמו של האדריכל הספרדי קלטרווה,קרי הצעות שונות לשלילוב של גשר מיתרים תלוי מעל לפער שין שני צידי הרחוב. בין המציעים היה משרד אדריכלים תל אביבי שבראשו עומד האדריכל יואב מסר שההצעה שלו כללה גישור על הפער בגשר להולכי רגל ורוכבי אופניים ללא מיתרים ושאר אביזרים ארכיטקטוניים,בכלל,ומבית היוצר של קלטרווה.
העיריה ביטלה את התחרות ומעשה התכנון של הגשר הוטל על משרדו של יואב מסר. יואב מסר בעצמו רוכב אופניים חובב וכשנגש לתיכונן הגשר העמיד מספר אמות מידה:הגשר צריך להוליך הולכי רגל ולצידו מסלול לרוכבי אופניים. הגשר צריך לכלול מוטיבים מתורת היחסות של איינשטיין קרי קווים ליניארים ועקומים וגם שתהייה לגשר חתימה נמוכה בנוף הכללי ומי שמהלך עליו יוכל ליהנות מהמבט לים,מרוח הים ומהשקיעות,כך גם למי שיהלך בסביבה מתחתיו.
מלאכת בניית הקונספט של הגשר באמות המידה שקבי יואב מסר הוטלה על אדריכלית צעירה במשרדו העונה לשם נלי. נלי בנתה מודל מקרטון שהציג את הגשר המתוכנן על פי אמות המידה שקבע יואב מסר ויחד השניים פנו לעירייה שאישרה והזמינה את מלאכת התכנון האדריכלי במשרדם.
גשר איינשטיין הוא בעצם שני גשרים,האחד,המערבי מביניהם,הוא גשר להולכי רגל כשהמדרך שלו עשוי דק עץ,והגשר השני,המזרחי מבין השניים,הוא גשר לרוכבי אופניים שהמדרך שלו עשוי אבני מדרך עשויות בטון. שני הגשרים מונחים על ארבע עמודי מנשא. גשר רוכבי האופניים מכיל גבשושית שמעלה את רטכב האופניים באזור מרכז הגשר ומאפשרת מבט לים וגם קצת מאמץ פיזי. גשר האופניים מונח כך שבצידו של גשר הולכי הרגל הוא יצר קונסולה מבטון שעוצבה כספסל המאפשר להולכי הרגל לשבת כליו כשפניהם מערבה אל עבר הים.
הגשר עצמו עשוי מתכת והוא נבנה,בחלקים,בבית מלאכה של חרשי מתכת,הובל לאזור חלקים חלקים ולאחר שהצטברו כל חלקי הגשר באזור ההתארגנות,כ 300 מטרים ממיקומו הסופי,הונפו חלקי הגשר בעזרת עגורנים חוברו זה לזה והגשר הוקם והופעל בנובמבר 2023.
אורכו של הגשר 90 מטרים,רוחבו 10 מטרים ומשקלו כ 300 טון. בגשר משולבת תאורת לד שמאפשרת מעבר בטוח בו בעת החשיכה אך לא מפריעה לצפייה מערבה בים. בגשר משולבות שתי מעליות המאפשרות להעלות אליו עם עגלות ילדים,סלי מוצרים כמו גם אופניים,כמו כן:משולבת בו צמחייה וספסלים נוספים,בגשר הולכי הרגל,המאפשרים לעצור ולצפות בים שממערב. את הסיור בגשר הדריך יואב מסר בעצמו מלווה בנציג מהנדס שהפך את הרעיון האדריכלי לביצוע הנדסי וגם נלי שכאמור אחראית לביצוע התיכנון האדריכלי במשרדו של יואב מסר.
ננוטכנולוגיה,או בקיצור ננוטק,הוא ענף מחקר העוסק במערכות שגודלן בין מספר ננומטר לכמה עשרות ננומטר. ננומטר הוא החלק מליארד של המטר. המחקר,והפיתוח,בתחום הננטוק כולל ענפים כמו פיזיקה,הנדסת חשמל ביולוגיה מולקולרית ורפואה אם למנות כמה.
יישומי ננוטק ידועים כבר מהתקופה הרומית. הרומים הוסיפו לזכוכית מנות קטנות מאוד של זהב כסף ומתכות אחרות ששיוו לזכוכית צבעים שונים. מאחר והצבע נובע מרכיבי המתכת שהוספו לזכוכית בעת ייצורה הצבע לא דהה מעולם.
את המונח ננוטק טבע פרופ’ נוריו טאניגאצ’י מאוניברסיטת טוקיו במאמר שעסק בעיבוד עדין מאוד של מתכות עיבוד שיוצר שינויים ברמת האטום או האטומים הבודדים על מנת לשוות למתכת תכונות מיוחדות שנדרשות ממנה שאינן ניתנות להשגה בדרך אחרת.
רק בשנות השמונים של המאה הקודמת אירעה פריצת הדרך במחקר ויישום של טכנולוגיית ננוטק לאחר המצאה ופיתוח של מיקרוסקופ מינהור מהיר מיקרוסקופ המאפשר הצצה אל עולם הננוטק פיתוח של חברת IBM. יחד עם פיתוח מיקרוסקופ מינהור מהיר שמאפשר הצצה כמו גם שינויים ברמות הננוטק הומצאו ופותחו שיטות יצור בתחום הננוטק שהבולטת בהם הוא טכנולוגיות הייצור של ליבות עיבוד למחשבים.
שמעון פרס,נשיאה התשיעי של מדינת ישראל,נחשף לרעיונות מחקר ויישום בתחום הננטוק והפך ליוזם והמוציא לפועל של מחקר ופיתוח בתחום הננטוק בישראל. תחת שרביטו הוקמו באוניברסיטאות בישראל מכוני מחקר לתחום הננוטק כשהאחרון והמשוכלל שבהם הוא בניין הננטק באוניברסיטת תל אביב.
בניין הננוטכנולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב הוא מכון מחקר אוניברסיטאי למחקר בתחום הננוטק. הבניין נחנך זה לא מכבר ונמצא בהליך הרצה.הבניין בנוי מארבע פלחים המוקפת קורות פלדה. הבניין,למעשה,תלוי בין קורות הפלדה. שיטת הבנייה הזו נועדה לשתי מטרות,הראשונה:לאפשר לבניין לשרת את מטרתו קרי מחקר ופיתוח בתחום הננוטק והשנייה היא:ליתרות של הבניין בעת רעידת אדמה. שיטחו של הבניין כ 7500 מ"ר והוא מכיל כמה ממעבדות המחקר החדישות ביותר בתחום הננוטק.
התמונות מבניין הננוטכנולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב,הן כאן לפניכם:
PhotoWalk הוא מונח המתאר פעילות של קבוצת אנשים שנאספים יחדיו על מנת להלך רגלית באזור מסוים של עיר או ישוב כפרי,מצוידים במצלמות וביחד לצלם באתר שנבחר. הרעיון אחרי ה PhotoWalk הוא להוות אירוע חברתי המאגד מספר אנשים בעלי עניין משותף ואגב ההתאספות לצלם תמונות במקום שבו בחרו לבקר מבלי להתמקד בסוגת צילום זו או אחרת.
בדרך כלל PhotoWalk נקשר עם הסתובבות של קבוצת צלמים במתחם העירוני וביצוע צילומים של אנשים ברחוב או,וגם,צילומי ארכיטקטורה עירונית,אבל:המינוח הזה יכול לשמש גם בסוגות צילום אחרות כמו צילום טבע צילומי מאקרו ועוד.
צריך לומר שיש להבחין בין PhotoWalk שהוא התאספות של אנשים בעלי מכנה משותף אחד ולמטרה של צילום במתחם העירוני,אך לא רק כאמור,לבין התאספויות דומות שמטרתן היא לימוד ושיכלול יכולות הצילום של המשתתפים קרי סדנאות צילום וקורסי צילום שלוקחים את המתלמדים לסיורי צילום המקומות ובאתרים שונים.
ב 1883 הצילום עדיין היה נחלת מעטים וצלמים שיצאו למתחם הציבורי כדי לצלמו נתקלו בתגובות שונות,החל מצחוק לעג וקלס ועד להטרדה על ידי עוברים ושבים סקרניים. כדי ליצר מצב שבו יכולים כמה צלמים לצאת לרחובות ניו יורק ולצלם בהם מבלי שיצטרכו להתמודד עם קהל הסקרנים הוקם מועדון המצלמה של העיר ניו יורק (תרגום חופשי מ The Camera Club New York). המועדון צירף לשורותיו צלמים בלבד והחל לארגן סיורים מאורגנים של קבוצות צלמים ברחובות העיר למטרת צילום בלבד. למעשה היה זה מועדון המצלמה של העיר ניו יורק הראשון שארגן PhotoWalk.
בשנת 1900 חברת קודאק איסטמן הוציאה לשוק מצלמה בשם Brownie שנמכרה במחיר של 1 דולר (כ 38 דולר במחירים של היום). עד מהרה החלו לאחוז במצלמה אנשים רבים שקודם לכן לא יכלו לעשות כן,הן בגלל מחירן האסטרונומי של מצלמות מקצועיות שהיו בשימוש באותן השנים וגם בשל חוסר ידע בהפעלת מצלמה ובעולם הצילום בכלל. ה Brownie הייתה מצלמת אינסטנט כלומר כוון וצלם כשאת כל העבודה,בחירת פרמטרים של הצילום,עושה המצלמה לבד מאחורי הקלעים.
כדי לקדם את מכירות ה Brownie קודאק החלו לארגן PhotoWalk ברחבי העיר ניו יורק,אך לא רק. אירועי ה PhotoWalk האלה צברו עוד ועוד משתתפים שמן הסתם אחזו במצלמות Brownie של קודאק ומאז אירועי PhotoWalk הפכו למונח שכיח שבו צלמים מתאספים יחד למטרת הסתובבות במרחב העירוני חמושים במצלמות.
נקפוץ בזמן 124 שנה. לכל אחד מאיתנו טלפון נייד עם יכולות צילום שב 1900 אפילו לא היו דמיון. עולם הצילום הפך לסוגה אמנותית בתחום אומנות החוזי ועל מנת שמהאן דהו יתבלט באומנותו הוא צריך לפתח סגנון אישי שיבליט אותו על פני צלמים אחרים באותה סוגת צילום. הצילום הפך למעשה אומנות אישית שאין בה שיתוף פעולה עם אחרים. גם ציוד הצילום השתכלל למקומות שאפילו דמיון פרוע ומופרע לא יכול היה לשער ב 1900 ומצריך רכישת מהימנויות שלא מעט אנשים נדרשים לקבלן בצורה של קורס לימודי. סיורי ה PhotoWalk של 2024 לבשו צורה של סיורי צלמים במסגרת קורסי צילום,סדנאות צילום או סיורי צילום מודרכים בתשלום או שלא.
ב 2024 PhotoWalk לבש צורה חדשה,שבה:אדם לוקח לידיו מצלמה אחת,אליה מחוברת עדשה אחת ויוצא עמה למרחב הציבורי שבסביבתו. יכולה להיות זו עיר או מטרופולין,יער או פארק שדה חרוש או חוף ים ואגם או כל מקום אחר בו מסתובב הצלם עם המצלמה בדד ומצלם כאוות נפשו כשהוא חופשי לצלם כל דבר,או כל נושא שנמצא באותו מרחב מבלי להתמסר לסוגת צילום מסוימת זו או אחרת.
יום הזיכרון תשפ"ד. מצלמה אחת,עדשה אחת ואני עושה דרכי לתל אביב ל PhotoWalk ברחובותיה. התעכבתי במספר מקומות בעיר וכיאה ל PhotoWalk צילמתי בהם נושאי צילום שונים ומגוונים,והתמנות שנלקחו ב PhotoWalk הזה,הן כאן לפניכם:
