ארכיון מאי 2023

יפו – מאי 2023.

יפו,כידוע,איננה עיר עצמאית בישראל אלא היא חלק מהעיר תל אביב ומנוהלת על ידי עיריית תל אביב – יפו. עוד,כידוע,יפו היא אחת הערים,בכלל,ועיר הנמל,בפרט,העתיקה במרחב של ארץ ישראל.

בסוף המאה ה -9 לפנה"ס תחילת המאה ה -8 לפנה"ס כותב הומרוס את האודיסיאה ובה הוא מתאר את סיפורו של המלך היווני אודיסאוס מלך אתיקה במסע חזרתו הביתה לאחר כיבוש העיר טרויה. הומרוס מספר על סוס עשוי מעץ ששימש כתחבולה את צבאו של הומרוס על מנת להבקיע את חומות העיר טרויה ולעשות בעיר כבשלהם. סיפר הסוס הטרויאני מהאיליאדה כבש את מקומו בעולם ככנוי לתכסיס שבו משתמש צבא כובש על מנת להערים על צבא מגן על מנע להכניעו בקרב.

עד 1870 נחשבה טרויה כאגדה בכלל וסיפור הכנעתה באמצעות "סוס טרויאני" נחשבה לאפוס מיתולוגי שלא נס לחו. ב 1870 הארכאולוג הינריך שלימן מצא את שרידי העיר חפר בה ולימים,נערכו בה חפירות ארכאולוגיות מסודרות המנציחות את היותה של העיר עיר בועטת וחיה ולא אגדה אפית.

כמו הרבה מקרים שבהם הוטמעו בתרבות האנושית אירועים או חפצים ששם היוצר שלהם הפך לשם נרדף לפריט נטבעו כמונך גנרי למעשה או מוצר כלשהו. נזכיר,למשל,את חברת פריזידר יצרנית המקרר החשמלי שאת שמה קיבל המוצר הזה כמוצר גנרי, או נזכיר את חברת פלאפון המקומית שפועלה בתחום התקשורת הסלולרית בישראל קיבלה את שמה כתיאור לשירות הגנרי של תקשורת סלולרית ויש עוד דוגמאות רבות ומגוונות.

ומהו הקשר בין יפו לבין קשירת אירוע מהעבר כשם גנרי לתופעה אנושית כלשהי? ובכן: ב 1470 לפנה"ס,כשש מאות שנה לפני הומרוס והאיליאידה,מגיע פרעה תחותמס השלישי לעיר יפו. תחותמס מודע לחשיבותה האסטרטגית של יפו,והנמל שלה,לאינטרסים של ממלכת מיצרים ומחליט להשתלט על העיר ולספחה לאימפריה המצרית.

תושבי יפו של 1470 לפנה"ס כבר שומעים על התקדמותו של צבא מצרים דרומה מהם,וגם שומעים על כך שערים רבות נפלו לידיו מי אחרי מצור ארוך ומכריע ומי שחתמו עם תחותמס על הסכם כניעה כזה או אחר. לא חולף זמן רב וצבאו של תחותמס מתמקם סביב חומות העיר,אך לא נראה שצבא מצרים מתכונן למצור,אף על פי שחומות העיר נסגרו והתושבים אגרו מכל הבא ליד בהתכוננות למצור שכזה.

משמסיים צבא מצרים את ההכנות הנדרשות מסביב לעיר ומבהיר היטב את כוונותיו,שולח תחותמס שליחים המבקשים לדבר עם פרנסי העיר ולהציע להם הצעה כלשהי. פרנסי יפו,בחושבם שאולי תחותמס מתכוון להציע תפריט למו"מ שאולי יוכלו להשיג בו הישגים לטובת עירם ואולי למנוע את כיבושה בכלל,ואת כיבושה לאחר מצור בפרט,מסכימים לשמוע מה בפי נציגיו של תחותמס.

ומה הם מציעים? נציגיו של פרעה מציעים לתושבי יפו לקבל מהם סידרה של מתנות כהערכה לחשיבותה ולעצמתה הכלכלית והצבאית של העיר. פרנסי העיר,מופתעים כמעה,מחליטים לקבל מפרעה את המתנות שהוא מציע להם.

חולף פרק זמן ופרנסי העיר רואים את צבא מצרים עורם סלים סגורים עוד ועוד מהם,וביום אחד שיירה של חיילים מצבא מצרים מתדפקים על שער העיר כשבאמתחתם סלים הנראים מלאים בכל טוב. חיש קל נפתחות דלתות שערי העיר,הצבא המצרי מכניס את סלי המתנות עד האחרון בהם, ומשנכנס האחרון שבהם,מהסלים מגיחים חיילים מצרים חמושים מכף רגל ועד ראש ומיד משתלטים על העיר והופכים אותה לעיר תחת שלטונה של מצרים.

הינה כי כן,סיפור הסוס הטרויאני הראשון בהיסטוריה האנושית,המונצח בפפירוס הריס 500 והוא קודם לאיליאידה בכשש מאות שנה ומתרחש פה אצלנו בעיר יפו.

בשישי אחר הצהריים פקדנו את יפו – והתמונות שתפסה עין העדשה ,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם

רוויזיה – החצר האחורית.

לא רחוק ממני,עמד מבנה תעשייתי עשוי ברזל ולו גג אסבסט. המבנה הכיל חנות לממכר בגדים תחתונים והיא ננטשה. אנשים לבושים סרבלים לבנים,כלקוחים מסרט מדע בדיוני,פרקו,בזהירות,את גג האסבסט והעבירו אותו להטמנה במקום בטוח שלא מסכן איש. מבנה המתכת פורק ותחתיו נשאר שדה,רחב ידיים,שגודר בגדר פח גלי ובו "צמחו" להם מיני אובייקטים שהזמן עשה בהם את שלו.

באוקטובר 2018 סקרנותי גברה,מצויד במצלמה נכנסתי בינות לרווחים שנוצרו בגדר הפח הגלי כדי להציץ במכמניו של השדה הנטוש. בתוכו נגלו לעיני מיני צמחי בר שפשו במקום וכמה וכמה גרוטאות שנזרקו או הנחו בו לנפשם. צילמתי כמה מהם וחזרתי לביתי שבע ממראה העין וממה שתפסה עין העדשה.

מאז,במקום הוקם לו קניון שעוד זמן לא רב יפתח את שעריו. מאז 2018 הרבה השתנה. עולם הצילום הולך ומתפתח בתחום מצלמות חסרות המראה,ויחד אתו מערכות הפיתוח הממוחשבות הולכות וצוברות יכולות שב 2018 אפשר היה,אולי,לחלום עליהם.

חשבתי לעצמי: יהיה זה מעניין ומאתגר להעלות מהגבוי את התמונות המקוריות,קבצי ה RAW הלא מעובדים,ולפתח אותם מחדש בטכנולוגיה של 2023 שאליה מתווסף הידע והניסיון שצברתי אי מאז.

אז,ב 2018,כשפיתחתי את התמונות מהחצר האחורית התנגן לו ברקע "בחצרו של המלך ארגמן" של קינג קרימזון(*). גם הפעם התנגנה אותה היצירה ששיני הזמן לא נגסו בה. והמלך ארגמן,שקצת התכהה בשל השמש, יחד עם האופניים שאתם עשה דרכו לממלכתו שכבר איננה קיימת עוד – הם כאן לפניכם בגרסת 2023.

לגלרית התמונות.

(*)In the Court of the Crimson King – By King Crimson

מנחם.

השושן הצחור,קרן ברתות מאי 2023.

במאי 2022 בשישי אחד,הבליחה בי ההחלטה לנסוע לקרן ברתות ולבלות קמעה בקרבו של הפרח הנפלא הזה:השושן הצחור. הנעתי את הכסופה,לקחתי איתי שני סטים,אחד לנוף ואחד לתצלומי תקריב של השושן. ולא התאכזבתי. חלפו כשבועיים ושוב "קפצתי" לקרן ברתות שוב להיות בחברתו של השושן אלא שהפעם חיכתה הפתעה: השושן סיים את הופעת האביב שלו קמל ונעלם.

מבט בנתוני הצילומים ממאי 2022 מגלה שיום שישי ה 12 במאי,הוא בדיוק אותו תאריך שבו ראיתי את השושן,כך שסביר להניח שגם ב 12 במאי 2023 נוכל לפגוש בו,שוב.

כמו תמיד,השכמנו קום ובעוד שחרטומה של הכסופה מלכך את הדרך לקרן ברתות גמלה בלבנו ההחלטה לעשות את המסלול השחור במסלול ברתות,קרי,המסלול,הלוך ושוב,בחורש הטבעי שבאמצעו מרכז פריחת השושן הצחור,שם נבלה במחיצתו ונשוב על עקבותינו,כלעומת שבאנו ואת החלק הנופי,נשאיר לפעם אחרת.

חולפות כמעט שתי שעות. מנוע הכסופה מדומם עצמו,ותחת לעץ האלון הקסום אנחנו לוגמים את כוס הקפה החמים,תיק הצילום עולה לגב ו…: יוצאים לדרך.

בתוך החורש הטבעי שבמסלול ברתות המסומן שחור,מצפות לנו כמה מצפורי השיר המקומיות,כשעל כולן עולה ומפליא בזמרתו השחרור. גם עצי הקטלב עבי הגזע האדום בגוון הייחודי לשיח הזה,מרתקים את עיננו,כשבין לבין:מבחר מצמחי סוף האביב מבצבץ לו פה ושם,ועליו חרקים,שונים,סועדים את לבם ואגב כך מעבירים את שרשרת ההפריה הבין דורית. פה ושם המצלמה מתקתקת ומנציחה את הצמחים והחרקים שנכרו בדרכינו, ועדיין מנקרת בי המחשבה: האם השושן הצחור אכן פורח וגם השנה נזכה לראות אותו פורח למלוא תפארתו?

ככל שהדרך מתארכת סט הצילום ומלאי המים מכבידים על הכתפיים ורק המחשבה שכל זה "שווה את המאמץ" אם רק נזכה לראות את השושן בפריחתו.

השביל,המסומן שחור, מתחלף בשביל המסומן כחול,זה,הכחול,הולך במגמה מערבה על שפתו של ערוץ נחל כזיב,שמפעם לפעם שאון מימין המפכפכים עולה מעלה כקורא תיגר. לאט לאט הפאונה והתכסית משתנים לתמונה הזכורה לי מהשנה הקודמת ואני מפטיר:"אנחנו מאוד קרובים למקום פריחתו של השושן" אם רק יהיה שם.

עוד כמה צעדים,עוד כמה דקות ולא רחוק מאיתנו נשמעות קריאות פליאה. פתאום,הקולות האלה,הופכים את תיק הצילום הכבד לקל כנוצה,ברור לנו שעוד רגע… זה מגיע.

ואז:בעיקול צפוני של השביל על מסלעה,בין עצי הזית… הוא שם! השושן הצחור.מלוא גובהו ותפרחתו הקסומה והאצילית שטומנת בתוכך את התובנה על השאלה:מדוע הנצרות הפכה את הצמח הזה לאחד מסמלי הקודש שלה? לא בכדי.

בכמה מקומות באזור גדל השושן הצחור והשתדלנו שלא לפספס אף לא אחד מהם ליהנות ולהרוות את העין ממראהו האצילי ולבלות שעה אינטימית בתככי אמותיו של הצמח הנפלא הזה תוך חדירה זהירה,ומתחשבת,בינות לעלים באמצעות עדשת המאקרו שעל המצלמה.

ולבסוף,לאחר שעה ארוכה במחיצתו אנחנו סבים על עקבותינו בדרך שבאנו,לגלות שהשמש כבר בצהרי היום,אורה,וחומה,משנים את מופעי הזמרה של הצפרים,וקיסמו של הבוקר האביבי הולך ודועך.

שבעים ממראה העין,ועם המון תמונות של הפאונה,פרוקי הרגליים ושל השושן הצחור,אנחנו מדרימים – חזרה למציאות הלא צחורה,זו:שבדרומה של ישראל מיללות הסירנות טילים מתפוצצים להם בשמיים בשאון מחריש אוזניים ושום דבר איננו צחור.

לגלרית תמונות – השושן הצחור.

לגלרית תמונות – פרחים.

לגלרית תמונות – חרקים.

מנחם.

פרק איילון-קנדה,אירוס ארם נהריים.

אירוס ארם נהריים פורח במרחבי הארץ במהלך חודש מאי. בתוככי פרק קנדה,בסמוך לחומה של אתר אמאוס נקרופוליס – לשם שמנו פעמי בשישי אחר הצהריים,על מנת לחזות בפריחת אירוס מסופוטמיה או בשמו העברי:אירוס ארם נהריים.

בצהרי יום,מזג האוויר החם מתחיל לעזוב אותנו,הרוח נושבת בערנות והשמיים מתכסים באובך שמשווה ליום תחושה שאנחנו בערבו של יום אף על פי שצהרי היום הם.

נסיעה קצרה באחד מאתרי הפיקניק המפורסמים של ישראל מסמן סיפור הדרך שצריך להחנות את הכסופה לפסוע קמעה ולפגוש את פריחת האירוס. כבר בדרך למקבץ פריחת האירוס מקבל את פנינו צבר שמפליא בפריחתו בגון הצהוב,כשדבורים מזמזמות בינות לפרחיו לשאוף מהצוף שלו ובהזדמנות הזו לפזר את זרעו למען הדורות הבאים.

מעל כיפת היער,יער אורנים נטוע אדם,נפתח צוהר בשמי האובך האפרוריים ומספר עננים על רקע אפרפר מבצבצים להם ומאירים את מקבץ פריחת האירוס כמעשה תאורן מוכשר,מקבץ גדול למדי ומרשים כדי ויתור על נשימה או שתיים.

אנחנו מבלים שעה קלה בחברת אירוס מסופוטמיה בין פרחיו הנושאים מבט לשמיים בגאון,לבין ניצניו שיפתחו להם בהמשך החודש ובין,המעט,שכבר הספיקו לקמול כשהם שומרים את זקנתם כאת צעירותם. משבעה העין הגיע הזמן להרוות את צימאונה של עדשת המצלמה.

והתמונות של הצבר הפורח ואתו את מקבץ אירוס ארם נהריים,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.