ארכיון יוני 2019

הנצרות איננה דת מונוליטית,והיא נחלקת לזרמים רבים כגון:הפרוטסטנטים,הקתולים הכנסיה הרוסית ועוד ועוד.

בתוך הזרמים השונים של הנצרות קמו להן אגודות שמוקמות לצורך מטרה,או מטרות,מסוימת ועם השנים,האגודות הללו,צברו הון אנושי ופיננסי ולא פעם מנצלות את יכולת ההשפעה שלהן לצורך התארגנות פוליטית שמוצאת את דרכה לספסלי הפרלמנטים בעולם בכלל במערב אירופה,בפרט.

ב- 1845 מקיים האב עימנואל ד’אלזון קונגרס של כמרים קתולים בעיר נימס שבצרפת. קונגרס הכמרים מתאגד לאגודת כמרים קתולים בצרפת,איגוד שמקבל את ברכת הותיקן ב 1864 והופך לקונגרס הכמרים A.A כלומר Augustinians of the Assumption שהוא,למעשה,קונגרס הכמורה בין לאומי שמתקיים בכל העולם הקתולי תחת השגחת הותיקן ובברכתו.

קונגרס ה A.A הצרפתי מיחד את פעילותו בטיפול בצלינים לירושלים. בחלקה השני של המאה ה– 19 בעולם הנצרות הולכת ומתפתחת עלייה לרגל – צלינות,למקומות הקדושים בארץ הקודש בכלל ולירושלים בפרט.

הצלינים,שמגיעים לארץ נתקלים בקשיים שכוללים קשיי התנידות מנמלי הארץ,בעיקר יפו,ועד לירושלים וגם במיעוט מקומות לינה ואחסניה בעיר.

ב – 1873 קונגרס ה A.A הצרפתי לוקח תחת חסותו את הצלינים הצרפתים ששמים פעמיהם ירושלימה וב– 1882 רוכש הקונגרס שטח של 4000 מטרים מרובעים מערבית לחומת העיר העתיקה בירושלים מערבית לשער החדש. הקונגרס בונה באתר מבנה אחסניה עבור הצלינים הקתולים הצרפתיים.

ב 1900 במימון קונגרס הכמרים A.A מצרפת מרחיב את אחיזתו בשטח שמול לחומות העיר העתיקה,מערבית לשער החדש,ומקים במקום בית אחסניה לצלינים שכולל מלון,כנסייה ומגורי כמרים. המקום מקבל את השם "הגברת שלנו בירושלים" ובשפת המקור Notre Dame of Jerusalem.

בעקבות נזק מחלופי אש בין הלגיון הירדני לצה"ל,בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים,נפגע מבנה הנוטר–דם בירושלים ועיקר הנזק מוסב לכנסיה. בשלהי מלחמת ששת הימים,במימון קונגרס ה A.A הצרפתי משופץ המבנה כולו וגם הכנסייה ולאגפו המערבי מתווספת מרפסת שלימים ממוקמת בה מסעדת גורמה שנושאת את שם המקום.

המסעדה משקיפה אל עבר העיר העתיקה והמקומות הקדושים לשלושת הדתות – והתמונות ביקורינו שם לפניכם.

אל הגלריה.

מנחם.

"ושכולם ידעו שזה לא סתם מכשיר
הוא המצאה לאנושות, עליו כתבו גם שיר
כי אי שם בקיבוץ יושב בבית דור
של ילדים שמחכים לשמוע רק טרקטור"

שיר הטרקטור,גלעד פרי.

בשנות העשרים,של המאה הקודמת,עלתה מלודג’ שבפולין קבוצה של יזמים יהודים כשברשותם הון,כספי ואנושי,שמוכן להשקעה בארץ ישראל המנדטורית דאז.

מספר יזמים מקבוצת לודג’ החליטו ב 1924 להקים חברה ליצור טקסטיל שתיצר בארץ ישראל מוצרי טקסטיל תמכור אותן בשוק המקומי ואת יתרת הייצור תיצא לאירופה.

לחברה שהתאגדה בישראל המנדטורית ונרשמה ברשם החברות המנדטורי קראו:”לודג’יה חברה לטכסטיל בערבון מוגבל" והחברה נרשמה ברחוב נחמני 43 תל אביב.

מפעל היצור של לודג’יה הוקם ברחוב נחמני 43 בתל אביב,שם נרשמה החברה,כאמור. עד מהרה הסתבר שהמפעל זה,במיקומו הנוכחי ותחת הנהלת היזמים המקימים עתידו – לוט בערפל.

על מנת לשמר את הון ההשקעה וההון האנושי העבירה קבוצת היזמים את ניהול החברה כולה ליזם הטכסטיל אריה שנקר.

שנקר העתיק את מפעל היצור מנחמני בתל אביב לשכונת "אגרובנק" שבחולון,שם המפעל עבד ועד מהרה קצר הצלחה כשמוצריו משווקים בא"י פלסתינה המנדטורית ואף ויוצאים לאסיה ולאירופה.

ב 1961 51% מהון המניות של לודג’יה נמכר מידי קבוצת היזמים המקימה ליזם ישראלי בשם טימור רוזנבאום. רוזנבאום הזרים לקבוצת לודג’יה הון כספי וגם הון אנושי ותחת השותפות הזו הפעילות של החברה גדלה ועימה הרווחיות.

ב 1977 נזקקה קבוצת לודג’יה להזרמת חמצן נוספת והיא נהפכה מחברה פרטית לחברה ציבורית לאחר שנרשמה בבורסה של תל אביב כלודג’יה חברה לטכסטיל בע"מ.

עדיין ב 1924,עדיין בתל אביב והפעם בשכונת פלורנטין:מקים אהרון רוטלוי חברה ליצור מוצרי טקסטיל והוא רושם אותה כרוטקס בע"מ. במקביל ללודג’יה,גם הפעילות העסקית של רוטקס גדלה והיצור פורץ את גבולות א"י המנדטורית ומיוצא לשווקים באירופה ובאסיה.

שתי החברות,לודג’יה ורוטקס,פועלות במקביל בשוק הטקסטיל הישראלי עד ל 1985. ב 1985 רוכש רוטלוי את השליטה בחברה הבורסאית לודג’יה טכסטיל בע"מ והוא ממזג את שתי החברות לענק טכסטיל אחד שנקרא:”לודג’יה רוטקס בע"מ".

פעילות הטכסטיל של לודג’יה רוטקס כוללת מפעלי יצור במרחבי ישראל וביניהם מפעל יצור ברחוב המלאכה מספר 2 בכפר סבא.

ב 1934 מיסדים שני תושבי תל אביב חברה לצביעה ואשפרה של בדים בשם ארגמן. חברת ארגמן הופכת לשחקן מרכזי,וכמעט מונופוליסטי,בענף הצביעה והאשפרה של חומרי הגלם לטכסטיל ואחד מלקוחותיה הגדולים הם לודג’יה ורוטקס.

ב 1996 רוטלוי רוכש את חברת ארגמן וממזג לתוכה את לודג’יה רוטקס הבורסאית וביחד כל פעילות הטכסטיל עוברת לעבוד תחת חברת ארגמן בע"מ וחברת לודג’יה רוטקס נמחקת מהבורסה בתל אביב ונרשמת,מחדש,כלודג’יה רוטקס השקעות בע"מ.

בסביבות 2004 פעילות הטכסטיל של חברת ארגמן עוברת לרומניה וכל פעילות היצור,האשפרה והצביעה בישראל נסגרים,נמחקים או נמכרים במחירי מציאה לחברות טכסטיל אחרות. ההון שנצבר מחיסול פעילות הטקסטיל של ארגמן נצבר,יחד עם נכסי הנדל"ן שנאספו עם השנים,תחת לודג’יה רוטקס השקעות הפרטית של משפחת רוטלוי.

כך גם קורה למגרש ברחוב המלאכה מספר 2 בכפר סבא שעד 2016 הכיל חנות לממכר מוצרי הלבשה תחתונה תחת המותג לודג’יה רוטקס כשבפועל כל הייצור מגיע מרומניה. משנסגרה החנות חלק ממפעל היצור נהרס ונגרס עד דק כולל גג האסבסט שלו שהובל לקבורה נגב.

בחודש האחרון נהרסו כל המבנים נותרו על המגש של לודג’יה רוטקס ברחוב המלאכה 2 כפר סבא ובהמשך יוקם במקום קניון מרשת קניוני G.

בערבו של יום הגיעו שני זחלים לבניין המשרדים ששכן בחלקו הדרום מזרחי של מגרש לודג’יה רוטקס ברחוב המלאכה 2,כפר סבא. שני הזחלים החלו להפליא מכותיהם בבנין המשרדים כשבזה אחר זה,בנחישות עם כוונת הרס,חבטו בקירותיו של הבניין שנכנע תחתיו וכעבור שתי לילות הפך לתל הריסות מעלה ענני אבק כרשף עשן נחיריו של דרקון שזה עתה הוכנע בידי סמוראי.

שאון כפות הסמוראי הזחלילי החובטות במבנה המשרדים האומלל – הבריחו אותי לחיקו השקט והקריר של פארק כפר-סבא הסמוך. כשאני חמוש במצלמה,חצובה ופנס כיס ניצלתי את שאון ההריסה לצלם את ספסלי פארק כפר סבא – ואת תמונות הספסלים,פה לפניכם.

לגלרית הספסלים.

חולפים להם עוד כמה ימים ואני רואה את כפות זחלילי הסמוראי בשטח של רוטלוי ניגשים למבנה הגמלוני שבחלקו הצפון מזרחי של המתחם. מבנה שפעם היה מפעל ליצור טקסטיל. והזחלילים חובטים במבנה עם כפותיהם – ללא רחם עד שגם הוא קורס תחתיו ונכנע.

ואת מכותיהן של הסמוראים הזחליליים הנצחתי,גם כן,והתמונות באלבום שלפניכם.

לגלרית הזחלילים הסמוראים.

מנחם.