יפו נזכרת לראשונה בתעודות מצריות מהמאה ה-15 לפנה"ס. מקור השם הוא המילה ‘אפו’ מהשפות השמיות המערביות ופרושה בעברית:היפה. בתולדותיה של יפו ובעמים והשפות השונות שחיו בה השתמר הקשר למילה יפה או יופי והעיר כונתה "יפה" בלשון האוכלוסין שישבו בה,עם יוצא דופן אחד:בתקופה ההלניסטית השם יפו במובן של "יפה" עוות במקצת והעיר נקראה יופיאה בשפת המקומיים וביוונית קסיופיאה אמה של אנדרומדה. בערבית ליפו שתי שמות: יפו,נהגה כבעברית,ו"ערוס אל בכר" כלומר כלת הים.בתנ"ך יפו מוזכרת שש פעמים ובכולם בשמה הנוכחי:יפו.
לאחר קום המדינה נכבשה יפו ותושביה הערבים נמלטו ממנה. כיבוש יפו זרע הר רב בבתי העיר ואלה שנשארו על כנם אוכלסו בישראלים רובם קציני צה"ל. לקציני צה"ל שתפסו את בתי העיר התווספו עולים חדשים שהגיעו לארץ לאחר שהוקמה. העיר יפו הוכרזה כשטח צבאי סגור והוטל עליה ממשל צבאי. במאי 1949 בוטלה ההכרזה על יפו כשטח צבאי סגור ויפו סופחה לתל אביב כשכונה ולה מנהלת משלה שישבה במועצת העיר. באפריל 1950 סופחה יפו סיפוח מוניציפלי מלא לעיר תל אביב ושמה של תל אביב הוסב לתל-אביב יפו.
בין כיבוש יפו להכרזתה כחלק מהעיר תל אביב חזרו אל תחומיה חלק מתושביה הערבים שעזבו עם כיבושה במלחמת התקומה (העצמאות) והעיר הפכה לעיר מעורבת של יהודים וערבים צביון שמשומר עד היום.
הממצא הארכאולוגי ביפו מצביע על קיומה של עיר נמל מהמאה ה 18 לפני הספירה ומאז העיר נושבת ברציפות עד ימינו אנו.
כולנו מכירים את סיפור הסוס הטרויאני שעזר לאודיסאוס להיכנס אל תוך טרויה ולכבוש אותה. חפירות העיר טרויה כן תומכות ראייתית בכיבוש יווני בתקופת אודיסאוס אבל לא נמצאה שום ראייה שמממשת את סיפור הסוס הטרויאני.
כמו הרבה סיפורי מיתולוגיה צריך לחפש את המקור,וחיפוש אחר שורשיה של מיתולוגיית הסוס הטרויאני נעוצים בהיסטוריה של יפו.
פרעה תחותמס השלישי (1425 – 1490 לפנה"ס) מגיע ליפו במטרה לכבוש אותה ולהשתלט על הנמל שלה. תחותמס השלישי מטיל מצור על העיר אך תושביה/מגינה מתעקשים ונאחזים בעירם ולא מראים סימנים של כניעה. תחותמס השלישי פונה לראשי העיר ומציע להם לקבל ממנו מתנה מתוך רצון טוב וכהערכה לעמידתם האיתנה. המתנה,שמציע תחותמס השלישי,הם כדים מלאים במים מזון ומתנות מאוצרותיה של מצריים. פרנסי העיר מסכימים לקבל את המתנה ללא תנאי. תחותמס מארגן שיירה של סוסים נושאת כדים ובהם השי המובטח. פרנסי העיר פותחים את שעריה מכניסים את השיירה אל תוך חומות העיר, או אז: מהכדים מגיחים לוחמים מצריים שטובחים בבני העיר,פותחים את שעריה והצבא המצרי נכנס לעיר ומכניע אותה. סיפור המעשה נכתב בפפירוס האריס 500 שכיום שוכן במוזיאון הבריטי בלונדון.
בשישי האחרון ביקרנו בנמל יפו ועלינו על שיט אל מול חופי תל אביב יפו שיצא מנמל יפו ממש עם דמדומי היום – והתמונות שצדה עין העדשה,הן כאן לפניכם:
