בתקופת הברונזה התיכונה,1550-2000 לפנה"ס,חודרים לארץ ישראל עמים שמקורם בצפון המזרח התיכון.באותה עת השושלת ה–12 וה–13 במצרים העתיקה מתחזקות ומעבירות את השפעתן צפונה,אל עבר תחומי ארץ ישראל. העמים האלה מביאים איתם,לארץ,צורת שלטון חדשה:במקום שלטון של מספר מלכים שמיצגים מספר שבטים בכל עיר,הולך ופוחת מספר השליטים בערי התקופה עד לשלטון יחיד,של מלך אחד ששולט על עיר מדינה,אחת.
יחד עם כניסה של עממים מצפון מגיעה איתם שיטת ביצור חדשה. אם בתקופת הברונזה הקדומה מתאפיינת בחומות עבות מאוד העשויות מחול,בברוזנה התיכונה מבנה החול של החומה מקבל צפוי של לבנים שרופות או לבנים העשויות מחומר גלם שמצוי בסביבתן,כמו במקרה של אשקלון:לבנים עשויות מלבני כורכר.
ב–1993 חושפת משלחת בראשות פרופ’ סטייגר מטעם אוניברסיטת הרווארד את שער העיר הצפוני. השער מתוארך לראשית תקופת הברונזה הבינמית,וליתר דיוק ל–1850 לפנה"ס והוא השער בעל מבנה קשת העתיק ביותר הידוע לעולם הארכיאולוגי,כיום.
שליטי אשקלון של ראשית הברונזה הבינמית שמים לב להתעצמות השושלת ה-12 במצרים וחוששים מפלישה מצרית לאשקלון. מדוע חששו,ומדוע בנו חומה כו אימתנית ובטכנולוגיה כל כך חדשה לזמנם?
אשקלון נמצאת על דרך הים. כל מי שרוצה להעביר סחורות,בתקופת הברונזה הבינמית,ממצרים בכלל ומדרום הארץ בפרט,אל עבר ערי המדינה בצפון ארץ ישראל,למשל לחצור,או לסוריה ומסופוטמיה,נדרש להשתמש בדרך הים או בדרך ההר שעל גב ההר. השימוש בדרך הים מחייב מעבר באשקלון ומשכך לעיר חשיבות מכרעת בשליטה על נתיבי המסחר בברונזה הבינמית ומשכך: סביר שכאשר המצרים יחליטו להצפין את שליטתם הם ינסו להשתלט על אשקלון – וכדי למנוע או להקשות את ההשטלטות הזו,שליטי העיר מבצרים אותה בביצור החדשני ביותר שהיה זמין להם בעת ההיא.
האם ביצורי העיר אכן הרתיעו את המצרים? ובכן,התשובה היא כן. למרות הפצת ההשפעה המצרית לערי מדינה באזור ארץ ישראל אשקלון נשארת עיר מדינה אשקלון עצמאית,והצבא המצרי מצליח להשתלט עליה רק כארבע מאות שנה אחר כך,למשך כשלוש מאות שנה או אז:נכבשת אשקלון על ידי עם מגויי הים,הפלישתים.
והארה בנושא תארוך אתרים בארץ ישראל: רשות הטבע והגנים מפעילה,על פי דין,את הגנים הלאומיים של ערי המדינה במרחב ארץ ישראל,מגידו,חצור ואשקלון אם למנות כמה. מסיבה לא ידועה משתמשת הרשות,בשילוט באתרים ובדפי ההסבר המופצים,בתארוך לפי התקופה הכנענית הקדומה,הבינמית והמאוחרת או סתם התקופה הכנענית. הכנענים מופעים במרחב ארץ ישראל בתקופה קצרה של ראשית תקופת הברונזה המאוחרת,והם ממש לא העם היחידי שקובע מושבו בערי המדינה דאז. מקור השם הוא מתעודה מצרית מהברונזה המאוחרת שמכנה את את מרחב ארץ ישראל כנח’ או כנח’נ שהשתבש עם השנים לכנען. למינוח כנען ישנן קונטוציות פוליטיות הן משנות השלושים של המאה הקודמת שבה הוקמה קבוצה פוליטית בארץ ישראל שקראה לעצמה הכנענים ואם בויכוח מול הרשות הפלסתנאית הטוענת להיותם של הפלסתינאים צאצאי הכנענים,שכרונולוגית קדמו לכניסת שבטי ישראל לארץ. אני ממליץ לרשות להשתמש במנין התקופות המקובל מדעית ולדבוק בו,אחרת:המידע שנמסר למבקרים באתריה לא נכון ועם ניחוח של הטייה פוליטית.
ביום שישי,האחרון,ביקרנו בגן לאומי אשקלון ובשער העיר מהברונזה הבינמית – והתמונות,הן כאן לפניכם:
מנחם.
